WINET מגזין יין וגורמה

39 | winet פשוטה, ככל שתעשן אותו יותר כן תתרגלו יותר זה לזה. אתה תכיר אותו טוב יותר ויותר, על דקויותיו, שגיונותיו ויתרונותיו, ואז גם תיהנה ממנו יותר. ברור שיהיו שינויים קטנים בטעם בין הסיגרים. אפילו בין סיגרים מאותה תיבה. זה מחוייב המציאות. מעבר לעובדה שפשוט לא יכולים להיות שני סיגרים זהים לחלוטין, טעמיו של הסיגר תלויים גם במה שאכלת קודם, במה ששתית קודם, במה שעישנת קודם, בשעת היום, במצב רוחך, במקום בו אתה מעשן את הסיגר - בבית או בחוץ, וכמובן באנשים שבחברתם אתה נמצא. כל חוזק ויתרונותיו שלו. אבל מומלץ, שאם מעשנים יותר מסיגר אחד ביום, הולכים כמו עם יינות, מן הקל אל הכבד, שאם לא כן, יכסה טעם הסיגר המלא על טעמו המעודן של הסיגר המתון שיבוא אחריו. וכאילו לא די בכך שהוא מתון, תחוש אותו כחלש עוד יותר. מקובל שבבוקר - סליחה, לא מעשנים סיגרים בבוקר. כוונתי להשכמת - 2 אחר-הצהריים בסביבות שעה יילד, אחר הצהריים ַ מעשנים סיגר מ סיגר מדיום ובערב או בלילה סיגר מלא גוף או מלא גוף מאוד. בדרך כלל, בסיגרים מאותה ה"מארקה" (יצרן), ככל שהסיגר דק יותר הוא מתון יותר. גם לגודלו של הסיגר, הויטולה - מידה), יש להעניק Vitola( שלו משקל בבחירת סיגר לעישון. קח בחשבון את משך הזמן העומד לרשותך לעישון הסיגר ולהנאתך ממנו והתאם לכך את הסיגר. אם זמנך דחוק ותר על הסיגר. סיגר מעשנים בניחותא והוא לא מיועד לשמש כתחליף לסיגריה עצבנית או לגלולות הרגעה. זכור שלוקח לסיגר משובח זמן "להתחמם" וכי הוא מגיע לשיא טעמיו אחרי קו האמצע שלו. יהיה חבל לוותר על המשך עישון סיגר דווקא בחלק הטוב ביותר, בגלל אילוצים של זמן. אם מדובר בארוחת צהריים שאחריה עליך לשוב, בשלב כלשהו, לעבודתך, בחר בסיגר קצר יותר ודק יותר. אין כל טעם בעישון סיגר טוב בבהילות ותחת לחץ. אבל, אם זמנך בידך ודבר אינו דוחק, זהו הזמן ליהנות מסיגר גדול, תרתי משמע, שמשך עישונו עשוי להגיע לשעה ואף לשעתיים. יש הרבה יותר "אחרי האמצע" וכשאנחנו בעניין גודל הסיגר: כמות העשן המופקת בשאיפה אחת , גדולה 50-52 , מסיגר גדל-קוטר בהרבה (מאוד!) מזאת המופקת מן הקטרים האחרים, כך שחוויית העישון של סיגר גדל-קוטר הינה שונה במידה ניכרת מעישון סיגר שקוטרו בינוני או קטן. גם לאורך הסיגר השפעה על חוויית העישון, אבל אין להשוות את ההבדלים הנובעים מן ההבדלים באורך לאלה הנובעים מן ההבדלים בעובי. לכאורה זה נראה מופרך, שכן הרי ברור שסיגר באורך שבעה אינץ' יהפוך, במהלך העישון, לסיגר באורך ששה אינץ', חמישה אינץ' וארבעה אינץ'. אז מאי נפקא מינה? נפקא ועוד איך. אם נזכור את העובדה שסיגר מניב את מלוא טעמיו אחרי האמצע שלו, ברור שבסיגר ארוך יש הרבה יותר "אחרי האמצע" מאשר בסיגר קצר. הקפד לעשן סיגרים שנשמרו כראוי והוכנו כיאות, בהיומידור מוקפד. סיגר יבש מדי או לח מדי הוא לא רק לא תענוג, אלא אפילו חרבון לא קטן. אז, אם טעמת סיגר, האמור להיות משובח, ולא הבנת מה כל כך מתפעלים מזה, כנראה שקיבלת אותו כשמצבו גרוע. אז אל תתפלא למה אתה לא נהנה. אין הנאה בעישון סיגר מעולה כשהוא יבש ועייף, או סמרטוטי וחנוק מלחות. בדיוק כמו שאין הנאה בשתיית יין מעולה כשהוא עייף מטלטולי דרך ארוכה ומוגש שלא כראוי, בדיוק כמו שאין הנאה בקוויאר מקולקל; בדיוק כמו שאין הנאה בטיסה עם אנשים גסי רוח; בדיוק כמו שאין הנאה מבילוי, כשיורד גשם, בחוף שהיה אמור להיות שטוף שמש; ובדיוק כמו שאין הנאה מקריאת ספר טוב שרוב אותיותיו מחוקות וחלק מדפיו חסר. כשאתה מעשן סיגר משובח, שאף להרבה, אבל אל תשאף יותר מדי. החזק את העשן בפיך בכדי לאפשר לפיטמיות הטעם שבלשונך ובחיכך לקלוט את מלוא המורכבות של הטעמים וליהנות מהם כראוי. וזה לא נגמר בכך. לסיגר משובח יש ניחוחות עדנים. דא-עקא, שהאדם היחיד שלא נהנה מניחוחות אלה, הוא המעשן בעצמו. למה? כי אחרי ההתרגלות הראשונית לניחוחות, החוטם מפסיק לחוש אותם ומפנה מקום לריחות חדשים. הדרך לשוב וליהנות מן הניחוחות, היא להניח לחוש הריח שלך להוסיף להנאתך על ידי נשיפת העשן מנחיריך. כך תקבל מנה נוספת של הנאה, רבה, באדיבות תאי הטעם הרבים שבמערות האף. ברור שסיגרים הולכים טוב עם ארוחה טובה. בכלל, ארוחה טובה הולכת עם יינות משובחים ומשקאות עדנים ואלה הולכים מצויין עם סיגרים טובים. סיגרים הולכים טוב עם שוקולד משובח. סיגרים משתלבים היטב עם ספורט איטי, אלגנטי ולא מיוזע, כמו גולף. מה עוד? סיגרים הולכים טוב עם אהבה, עםשקיעות יפיפיות, עם חום הקיץ ביאכטה ועם צינת החורף מול האח. שניפגש בדברים הטובים